החלטה בתיק סב"א 29108-09-12

סגן הנשיאה, השופט יגאל  פליטמן

1.     לפני " בקשה דחופה להצטרפות להליך כעותר ציבורי ולמתן צו מניעה זמני" מטעם ועדי המורים של 25 בתי ספר תיכוניים שש שנתיים (להלן - ועדי המורים).

2.     ועדי המורים - אשר הינם, כפי הנטען, יושבי הראש של 25 ועדים אשר נבחרו בבחירות כלליות בבתי הספר התיכוניים השש שנתיים - ביקשו להצטרף אל ההליך המתנהל בתיק העיקרי על מנת לייצג את האינטרסים של כלל בתי הספר השש שנתיים, של מנהליהם, של המורים המלמדים בהם, ובאופן עקיף של התלמידים הלומדים בהם על הוריהם. לטענת ועדי המורים, הם ממלאים אחר הדרישות לקבלת מעמד של "עותר ציבורי". העותרים טענו כי אילוץ קיומן של שתי הרפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" בתיכונים השש שנתיים עתיד להניב נזקים. עוד ביקשו העותרים, לאור המפורט בבקשתם, כי בית הדין יוציא צו מניעה זמני שימנע את תחולת רפורמת "אופק חדש" עד לגיבוש הסכמה לגבי החלת רפורמה אחת, ולחלופין עד לגיבוש הסדר מוסכם לפיו יוכל כל בית ספר תיכון שש שנתי לבחור את הרפורמה עימה הוא עובד.

3.     בתגובתו, מיום 1.7.13, ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים ובמכללות (להלן - הארגון) הודיע כי אינו מתנגד לצירוף ועדי המורים להליך העיקרי ולמתן הסעד הזמני. הארגון הבהיר כי היעדר ההתנגדות אינו מבוסס על הכרה כלשהיא בסמכות הקיבוצית או במעמד הקיבוצי של המבקשים, אלא מדובר בהבנה כי קיימת מצוקה בקרב עובדי ההוראה. 

4.     הסתדרות המורים בישראל (להלן - הסתדרות המורים), בתגובתה מיום 9.7.13, התנגדה לבקשת ועדי המורים. ההסתדרות גרסה כי מעיון בבקשה עולה כי הסעד המבוקש זהה לסעד הזמני שהתבקש על ידי ארגון המורים, וכי למעשה קיימת זהות אינטרסים בין ועדי המורים לבין ארגון המורים ושהארגון פועל במסווה להחיות את הסעד הזמני שנמחק בהחלטת בית הדין ובהסכמת הארגון. ועדי המורים פועלים, כך לטענת ההסתדרות, בחוסר תום לב תוך הסתרת מידע מבית הדין. לסברת הסתדרות המורים, אין לועדי המורים זכות עמידה כ"עותר ציבורי". וכי אין להיענות לבקשתם המוגשת בהיעדר עילה, בניגוד למעשה בי דין, בשיהוי קיצוני, ובאי ניקיון כפיים. לטענת הסתדרות המורים עילת התובענה של ועדי המורים אינה שפיטה וכי ועד המורים אינם מי מהגורמים שיכול להיות צד להליך, שלבית הדין סמכות שיפוט עניינית לדון בו מכוח סעיף 25 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט -1969. מניעיהם האמיתיים של ועדי המורים, כך נטען, הינם סיכול השלמת יישומם של הסכמים קיבוציים בני תוקף. ההסתדרות טענה כי האינטרסים של כל הצדדים מיוצגים וכי צירוף ועדי המורים יפגע ביעילות הדיון. עוד טענה הסתדרות המורים כי לא מתקיימים התנאים למתן צו עשה זמני דחוף.

5.     המדינה, בתגובתה מיום 9.7.13, טענה כי ועדי המורים לא ביססו עילה להכיר בהם כעותר ציבורי. לסברת המדינה, ועדי המורים אינם ועד כמשמעותו בחוקת מי מבין הארגונים וממילא אינם יציר אחר מכוח המשפט הקיבוצי. אמירת ועדי המורים לפיה הם מייצגים את כלל המורים המלמדים בכל אחד מהתיכונים לא הוכחה בפני בית הדין. לטענת המדינה הכרה בעותר ציבורי שמורכב מחברי שני הארגונים ומבקש להתערב בסכסוך בין ארגוני, חותר תחת משפט העבודה הקיבוצי. ועדי המורים אינם מעורים בתשתית העובדתית כך שצירופם לא ייעל את הדיון ועלול אף לסרבל אותו, כך נטען. המדינה גרסה כי הסעדים המבוקשים בבקשת ועדי המורים אינם קוהרנטיים וחורגים מתחומיו של הסכסוך הבין ארגוני בשאלת גבולות יחידת המיקוח, וכי צירוף ועדי המורים אינו מתיישב עם התנהלות ההליך. הטענות לגופן שמעלים ועדי המורים נשמעות בהליך זה מפי ארגון המורים כך שלא יהיה בהצטרפותם כדי לתרום תרומה בעלת משמעות. המדינה שבה וציינה כי אין באמור כדי למעט מפועלם ומעורבותם של ועדי המורים או מי מטעמם המתקיים ברובד הלבר משפטי.

6.     הארגון, בבקשה מיום 11.7.13, ביקש להגיש תגובה מטעמו במענה לתגובת הסתדרות המורים. זאת, תוך מספר ימים, לאור אורכה של תגובת הסתדרות המורים. הארגון ביקש להבהיר כי אין כל שחר לטענות העולות כלפי ארגון המורים, כאילו ידו קשורה בדרך כלשהי לבקשת הוועדים.

7.     בתגובה, מיום 15.7.13, הכחישו ועדי המורים את האשמות הסתדרות המורים לפיה הוועדים משמשים שלוחיו של ארגון המורים. ועדי המורים הדגישו כי קיים הכרח בצירופם להליך, על מנת שיהיה בידם להביא בפני בית הדין תמונה מלאה ואובייקטיבית של הנעשה בשטח. לסברת ועדי המורים, ארגוני המורים מציגים כל אחד מצגים חלקיים מוטי אינטרסים, באופן שיכול לפגוע בבתי הספר השש שנתיים. ועדי המורים גרסו כי המועד אשר נקבע לדיון בהליך, ליום 14.8.13, לא יאפשר לבתי הספר להיערך כיאות לשנת הלימודים. עוד נטען כי מועד זה מחזק את הבקשה למתן צו מניעה זמני שירגיע את השטח, ויאפשר להיערך לשנת הלימודים.

8.     לאחר שנתנו דעתנו לטענות שבבקשה ובחנו טענות הצדדים, לרבות תגובת ארגון המורים מיום 16.7.13, אשר היו רשאים להגיב לבקשה, באנו לכלל מסקנה כי יש לדחות הבקשה להצטרפות להליך כעותר ציבורי. כלל פסוק הוא כי הארגון היציג מייצג את האינטרסים של כלל העובדים במסגרתו. זאת גם במקרים בהם יהיו בין העובדים כאלה שאינם מסכימים למהלכי המשא-ומתן (סק"כ 722-09-11 מדינת ישראל ואח' - ההסתדרות הרפואית לישראל (4.9.11)). המבקשים טוענים לפנינו כי הם מייצגים " אלפי מורים בתיכונים השש שנתיים". כידוע, אינטרסי המורים מיוצגים על ידי הארגונים היציגים בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים - הסתדרות המורים וארגון המורים. לפיכך, המורים החברים באחד מארגוני המורים נכללים ומיוצגים על ידי בעלי הדין בהליך שלפנינו. ככל שהעובדים מבקשים להשפיע על העמדה המוצגת על ידי הארגון בו הם חברים, יכולים הם לעשות כן באמצעות אותו ארגון מייצג. במצב דברים זה יש לדחות בקשת ועדי המורים "להשמיע קולם" במסגרת ההליך, משקולם נשמע על ידי ארגוני העובדים, המהווים צדדים להליך. לפיכך, אין מקום לראות את ועדי המורים כ"עותר ציבורי" לעניין הסכסוך שבפנינו. אם ייפסק אחרת, משמעות הדבר הייתה צירוף כל ועדי המורים בכל בתי הספר, בהם יש חטיבת ביניים, כ"עותר ציבורי". מסקנה שהינה בלתי ניתנת ליישום בנסיבות המקרה. מסקנת דברינו כאמור מייתרת הדיון בבקשת ועדי המורים למתן סעד זמני. משאין להכיר במבקשים כצד להליך זה.

9.     סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  י"ז אב תשע"ג (24 יולי 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.